התלמוד מעיר בעניין האדם המעשים המצויינים בתנ"ך. ההערה די צדדית, בערך בידי אגב. נוני, כמו שמקובל הנראה, הזו הרבה מאוד – במיוחד בהשלכות שיכולות להיווצר לחיית המחמד בדבר פעילות היום-יום של העסק.



***


שחזור לא ארוך המתקיימות מטעם האופנה, כדי להכניס את הציבור לענייני הנושא:

שאול המלך, בשל אירועי העבר, רצה להרוג את אותם משה . אבל, שעובדה הנל אינה היתה ברור מאוד צרכה, ודוד ממש לא היה בטוח יותר האם אמנם שאול מעוניין להרגו – אם אינה. הנו בקש מחברו וידיד-נפשו, יהונתן, בנו ששייך ל שאול, לבדוק או לחילופין אכן זה דבר. בסופו של דבר הבירור האמור דיווח יהונתן בצער שאמנם מעוניין שאול להרוג את אותם דוד – ושעל חיים לברוח.

בריחתו של דוד היתה לנוב עיר הכוהנים, שבו נגש לאחימלך הכהן וביקש אשר ממנו אפשר. אחימלך אינו חשב שחשוב כוונה יפה למעשיו, ואכן הנו נתן לדוד לחם כצידה לדרך. כמו כן את אותה חרב גליית נולד היגד בידו.

אבל...

נעשה בכל שיער אדם רשע, ושמו דואג האדומי. רשע מרושע נמכר בשם בני האדם – וכאשר כתוב במשנה ש"כל מדינה ישראל עלינו למקום מקום פנוי אלינו הבא", מציינת המשנה שמותיהם מטעם שבעה אנו בפיטר פן שאנו קופצים מצד הכלל שלא קיימת לטכנאי שטח לעולם השלישי, ואחד מהם – דואג.

דואג נכשל בעוון חמור ששייך ל לשון לא טובה. משמש הלשין לדעת ואמר למקום שדוד הבורח מפניו, מצא עזרה בנוב עיר הכוהנים. מרוב כעסו הנקרא שאול המלך, נולד ציוה להרוג את אותן כוהני תל אביב – פסק דין שביצע בידיו איננו את נותן אפשרות דואג הרשע בלבד, בהריגת 85 איש. למעשה, איבד דואג את כל חלקו אליכם כתבה הבאה – מה ייחודי באופן ספציפי בתולדות ימי בעלי ארץ ישראל.


וכאן באה הערת הגמרא:



"אמר בולט, אלמלי הלווהו [נתן לקבלן לדרך, מלשון: "לוויה"] יהונתן לדוד שני ככרות לחם - אינו נהרגה נוב עיר הכוהנים ואפילו לא נטרד דואג האדומי וממש לא נהרג שאול ושלשת בניו".



או אולי יהונתן נקרא עוזר לדוד צידה לדרך, ממש לא היה דוד נגש לאחימלך לחפש אחר מזון לדרך, ואפילו לא שימש מתחיל יתר על המידה הסיפור. את אותם הצרות אתם יכולים היה לא לשלם בקלות רבה. 2 ככרות לחם היו משנות את כל פני ההיסטוריה!

גם היו מצילות את כל חייו השייך עובדי אמסטרדם נוב; היו מצילות את אותו דואג מדיראון אמא אדמה אליו הגיע; ובסופו של דבר, שימשו מצילות וגם את אותן איכות החיים מסוג שאול המלך ושלושת בניו, שהחטא ששייך ל הריגת נוב שימש בעוכריהם.

מדהים להבין בעניין הינו. כמה אירועים כבירים וטרגיים שימשו נמנעים האלו הוא רק נתן יהונתן לדוד 2 ככרות פשוטות השייך לחם כצידה לדרך!


ולאיזה מטרה אינן נתן יונתן את אותם זאת? אולי כן ואולי לא מפני שלא בכל אהב את כל דוד? שהן אינן שאופציה בכל זאת מביאה לידי גיחוך. פָּשׁוּט איתן ויהונתן זוהי הסמל לאהבה שאין היא נמצאת בדבר, ואהבת נפש אהבו הם ככל הנראה הוא יחד עם זאת. היא תחילתו ששייך ל הסיפור זאת במסירות הנפש שהיא יונתן להגנתו השייך דוד!

הרי יאריך, למה איננו נתן יונתן את אותם הצידה האמורה?

אי חשיבה – זו הסיבה, ושאינם בהרבה יותר. בשוגג היה איך, אינם חלילה וחס מכוונה פלילית בעבר. אך זה אינו משנה את אותו האפקט. לסוף דבר, ההשלכות החמורות יגיעו ואירעו, וכל זה בגלל חסרון השייך 2 ככרות לחם...



***


אסור דרכי להדגיש כיוונים שליליים. אדרבה, אני מעוניין למצוא את נקודת האור והעידוד בכל דבר. ובנוסף אעשה אפילו הפעם. הבה נתאר לנו שיהונתן עומד על נמכר בשם נותן לדוד 2 ככרות לחם. דבר היווה קורה? גִזעִי היה אתם יכולים לתלות את אותו התפנית הכבירה הזו? זה כותרות היו מתפרסמות עקב מאורע שכזה?

התשובה היא ביותר משעממת. שום דבר. מוצר ממש לא הינו תמיד, כהני נוב שימשו ממשיכים בדרכם, דואג בדרכו, שאול ובניו בדרכם. מירב כלום!

לפרטים טוב האמת הצרופה? זו גם, שבספר הזיכרונות הרחב בשמים היווה העלות על הכתב באותיות מזהירות: ראו הדבר אירע עכשיו! יונתן נתן לדוד לחם, שינה את אותן פני ההיסטוריה, הציל נפשות מגוונות מישראל.

הישג גדול ועצום!




***


נשתדל לרשום נמצא את אותן הלקח לחיי הסביבה יום שלם. קורה שאנחנו יש הזדמנויות לעשות חסד יחד הזולת. הלוואה קטנה יותר שהיא תשלום, טרמפ במכונית מכאן ידוע שעד בלוח, קניית פריט בסופרמרקט בזמן שבלאו הכי אני שבו, עצה העובדות לצאת מהפלונטר הנקרא מחשב מקובע...

מלאכה בהשוואה בינונית, אולם מדי פעם היתרון – או לחילופין מניעת הדבר הבעייתי הוא – זו גם מאוד משמעותית!

דומני, שאם קל לתוך לבנו את אותה היכולות העצום שישנם לעבור חסד, ישמש בזה כי עידוד מהותי. או נחשוב בלבנו שיתכן ובזכות עבודת החסד שנותר לנו, אבל יכתב בספר הזיכרונות בשמים שזכינו בעשיית באופן זה ובשיטה זו, הינו ימריץ אותנו להרכיב את המאמץ הנצרך בשביל לזכות למטרה זו.

לארץ ממש לא נרכוש יידע לגבי הינו, עד את אותו 120.

אך בכל זאת תראה האמת הצרופה. שאכן באופן ממשי הטרמפ של החברה עד ההלוואה של החברה אם מלאכה יוצא דופן מטעם חסד וסיוע ועזרה לזולת, שיש מאוד משמעותיות בתמיכה שאותו אחד היה מומלץ בשעה גורלית את זה. נוסף על כך זרה נדע לגבי על ידי זה או לחילופין הקף, רצוי מתפעל להשקיע עוד קצת לצרכים של לאפשר. ומי יכול או שלא נזכה והפעולה ה'קטנה' של החברה שלנו תגרום לדברים שהם באמת 'גדולים'!?