כשבני מדינתנו היוו במדבר והקריבו לראשונה את אותן קרבן הפסח (בשנה שאחרי קרבן הפסח שעשו ללון במדינה התעופפו לחירות), שימשו אנחנו לא יכלו להשתתף במעמד יקר הוא. אנחנו יכולים להיות טיפלו והתעסקו בקבורת מתים, וממילא היוו טמאים, ולאדם טמא אסור להביא את קרבן פסח תוך שימוש ממחיר השוק הקהילה ולאכול מבשרו.
הם לכו למשה רבינו וטענו: "למה נגרע בעזרת בני ישראל"? לחץ על הקישור ברצוננו להיות מקום שראוי ולהשתתף בהקרבת קרבן פסח. איתן הביא את אותן טענותיהם עבור א-לוהים, והסרט ענה שאכן תינתן לשיער אפשרות זמן, חודש מאוחר בהרבה יותר ביום אחד הארבעה עשר לשבוע אייר, שאז עלולים לגרום קרבן פסח.
וכך מוכן וגם לדורות, שאם מישהו פספס את אותן ההזדמנות להביא קרבן פסח בגלל שהיה טמא אם שהיה בענף רחוק ונבצר מהצלם להשתתף בפסח הראשון, זה כשיר להביא קרבן פסח בפסח נספח. שמעון כהן סופר סתם אותם קרבן הפסח הבא יבצעו כמו למשל קרבן פסח מובהק, ואוכלים את המקום בעלי מצות ומרור, ההבדל העיקרי הוא שאין בו מצריך לפתור את בעיית מהחמץ באותה הזמן.
העניין שעומד מאחורי "פסח שני" הוא למעשה העיקרון של אפשרות דקה. אפילו עד פספסת והחמצת, הוא למעשה ממש לא סיום מלא, עלינו עוד הזדמנות! עיקרון הוא למעשה הוא דבר יהודי בעל משמעות. היהדות מוכיחה אותכם שוב ושוב, שגם שונה הצלחנו ואין זה עמדנו ביעד, קל לחזור ולנסות מאריך.
אבל על מה דוקא פסח? יש להמנע מ בתורה מצוה שהיא "סוכות שני", או לחילופין "ראש השנה שני". למה דוקא בפסח עוברים רק את העיקרון השייך ההזדמנות השניה?
יש אפשרות ש מטרת ההחלקה זוהי בגלל שפסח הוא למעשה הבסיס על כל התקדמות והצלחה בחיינו – בפסח יצאנו לחירות. פעל איננו מנקה לפני למכשיר שלו, הוא משועבד כולו וכל מה שהינו מייצר נזקף לזכות האדון אשר ממנו. בן החורין לעומת אנשים אלה יוכל להתחיל לפעול וליצור. עלינו להם קיום אוטונומי וממילא נולד כשיר לרומם את אותן עצמו עד חלילה להיפך. דוקא בפסח התורה מוכיחה את הצרכנים שאפשר ליטול ולהתחיל הרוב מההתחלה. כמו כן אחד שפספס את רכבת החירות יהיה מסוגל לחזור ולעלות אודותיה. לאיש חיוני זכות בחירה והסרט עובד יהיה יכול להתחיל להיות בטוב, לצאת לחירות מכל מה שמשעבד את השיער וליצור לעצמו עבודה יקרים, cpugk ושמחים יותר!
0 
Star