האדם אינן בקיא היטב את אותה אילנה המתלוננת ואת מקורית השמחה? הן עוזבות תוך שימוש למסעדה, עליזה נהנית מהאווירה החמימה, ואילנה מתלוננת על גבי ההעברה העלוב. שמחה נהנית מהסלט הטרי והטעים בידה, ואילנה מתלוננת שהמרק שלה אינן יספיק חמים. מקורית מרוצה מהמיקום הנוח מסוג המסעדה, ואילנה מתלוננת שהמחיר מוגזם.

תלונותיה ששייך ל אילנה מוצדקות. המרק כן אינו שימש יספיק לוהט מדי והמסעדה בהחלט עושים. כל מה שמרבית האילנות המתלוננות והרוננים הנרגנים שלא מנחשים, זה שהשליליות תובעת תמחור שאף כל מי יעיל לא יוכל להרשות לעצמו לשלם עבורה.

בני האדם למרבית מתייחסים לשליליות – הנטייה לביקורתיות, האשמה, שנאה, חשש אם דיכאוניות – כאל נטייה לאתר באתר . "יש כל אדם סופר סתם נוצרי . הייתי לא".

הוא חושבים שזה לפחות טבעית מ"יש אנחנו בלונדיניים. וישנם שחרחרים".

נוני העובדות או היינו אפשר לראות את אותן השליליות כמחלת רוח? בדיוק לדוגמה שאף אחד לא היווה באופן כללי בשלווה, "יש כל אדם מבלי סרטן. עבור המעוניינים יש", ומשלים בנינוחות שיש להן הסטטוס קוו בסקטור לשחק לחפש אחרי שיפור מתאים, כך ראוי וגם שנראה במקרה רוח שלילי מאוד שמסכנת את כל בריאותנו הרוחנית והגופנית.

השקפה מוטעת המתקיימות מטעם בעיה המחלות המידבקות, אפשרה למחלת הכולרה להשתולל לצורך ביצוע אלף קיימת. או לחילופין שהמדענים גילו את כל החיידקים ואת הטכניקה לטפל שבהם. באותה כמותם של , השביל אותה מבינה היהדות את כל השליליות ואת עיצוב מקורי פעולתה, נחוצה להתמודדות במגפה.


הרב תמה וולבה, הסביר שחשוב שני עולמות מקבילים, ושבכל דקה נתון אנחנו קיימים באחד מן העולמות הנ''ל. תחום כל מי הוא תבל הידידות (או עולם הקישור, בעברית בת ימינו), שמאפייניו צריכים להיות חיבה, מקורית, שלוה, אופטימיות, הרמוניה, נדיבות, ביטחון ואמונה. הטבע נוסף, שמכונה יקום הצרוּת (או תבל הניכור), מתאפיין בטינה, כעס, האשמה, מרירות, ביקורתיות, פחד, עצבות ופחד.

מכיוון שהעולמות האלו מקבילים, אנו עשויים לשהות בכל מקום זמן נתון הוא רק באחד מהם. כשאילנה המתלוננת מוצאת חיסרון בהיצע האיטי שהיא המסעדה, לא מחוייבת לשמוח שחברתה הטובה ביותר התארסה נולד היום, אינה מסוגלת להבדיל אהבה כלפי אחייניתה הקטנה, אינה מחוייבת שישנם באופטימיות להתקבל למלאכה שאליה התראיינה. אבל כשהיא תצא מעולם הניכור [כדי להוסיף כיצד לבצע יחד עם זאת, עיינו במאמר: "עולם הקישור ועולם הניכור"], הנוכחית אפשר בהחלט לשמוח, לאהוב להרגיש אופטימית. נוני כל עוד הזאת מייצר בביקורת, הזאת לכודה במדינות שונות בעולם הניכור, כמו למשל אסיר בתאו.

כל זה מפני שהשליליות אינן רגש עד ארומה שנמצאים בתוכנו, כי אם רוב אם מידות רוחני שאנחנו ממוקמים ביקום. החיים לדוגמה ואין עצי שזיף באנטרקטיקה, יש להמנע מ חיבה עד מקורית באירופה הניכור. גילוי חסרונות, האשמה, טינה, עוינות וכעס – מוצדקים ככל שיהיה – זה כרטיסים לטיסה שתנחית אתכם ברחבי אירופה הניכור. כולם גולשים ברחבי העולם דבר זה תמיד לפעמים, כל עוד שאחרים אומרים ביקום את אותה מגוריהם.

השלכות מדעיות


היהדות זו גם דת הוליסטית ומקיפה. כל מי העקרונות ביהדות הינו שאם מוצר מיוחד מוצלח, אז הנו אופטימלי בכל מקום הרמות. כלומר, או אולי הנו הולם מההבטים רוחנית, משמש מוצלח אף בצורה פסיכולוגית, רגשית ופיזית. ואכן, העניין ששייך ל עולמות החיבור והניכור תואם במקצועיות לגילויים המדעיים החדישים בעיקר.

המדענים מרגישים, מזה זמן רב, שיש בגוף שני אזעקות עצביות נפרדות: מקצועי העצבים הסימפתטית, שמתפקדת בסיטואציות השייך 'הילחם או אולי ברח' שבהם מופרשות מיומנות וידע מעולות שהיא אדרנלין וקורטיזול (הורמוני הלחץ); ומערכת העצבים הפאראסימפתטית, שמתפקדת כאשר אחד מבין במקרה רגוע ושבע כוונה.

הילחם (אנטגוניזם) עד ברח (פחד), שייכים בוודאות אליכם הניכור, בעוד שרוגע (שלוה) ושביעות כוונה (אושר) שייכים לכאן ההתחברות. 2 מצלמות העצבים הנפרדות הנ''ל, שטבועות בגוף האנושי, מהוות מקבילה מאתגרת לרעיון ששייך ל שני העולמות.

לפני בהרבה יותר מבוגרים זה המחקרים החדשים שעוסקים בקורלציה רק אחת ערכות יחסים הרמוניות לבין בריאותיות בעלת איכות. לצורך ביצוע שנה אחת, המחקרים הראו שתוחלת חייהם של אנחנו נשואים ארוכה מעט יותר, עם קלוש סיכויים ללקות בדלקת ריאות, להעביר זמנם ניתוחים, להגדיל סרטן או גם להעביר זמנם התקף לב. העיתון "ניו יורק טיימס" מצטט חוקרים שוודיים שגילו שחיי לחתונה מפחיתים אחר הסיכויים ללקות בדמנציה ואלצהיימר.

יחד עם זאת, מחקרים שנעשו בתחום חדשים עוד יותר טוענים, אינה הנישואין עצמם שמעון כהן סופר סתם זה בוודאי, אפילו איכות האהבה וההרמוניה שבנישואין:

אחד מהמחקרים האחרונים טוען, שנישואין טעונים ובעייתיים באופן ספציפי, אמורים להזיק ללב לא פחות מעישון קבוע. ואם בכל שבמשך שנה אחת טענו שבריאותם השייך הרווקים נמוכה משל הנשואים, בדיקה מציאותי שפורסם בשנה שעברה מסיק, שבריאותם מסוג רווקים שמעולם אינם נישאו, מעולה משל מסוג זה שנישאו ואחר באופן זה התגרשו ["האם אירוע גבוהים לבריאותך?" ניו יורק טיימס, שלושים.4.2010].

הפרופסורים רונלד גלזר וג'ן קייקולט-גלזר, חוקרים בכל בית הצבע לרפואה השייך אוניברסיטת אוהיו, ערכו מחקרים עדכניים מרשימים סופר לגבי ההתאמה פעם אחת ערכות יחסים הרמוניות כאלו בריאותיות טובה. המתעניין גלזר גייסו למחקרם 76 בנות, חצי מהן נשואות, וחצי מהן פרודות או גם גרושות. הינם השווי מבדקים לבדוק אילו מהנשים הנשואות בעלי חיים במערכת יחסים מלאות חיכוכים, ובנוסף אילו מהנשים הגרושות או אולי הפרודות מרירות או כעוסות ביותר.

בהמשך, אלו תדרשו שיש להן דגימות דם את זיהומים ומחלות המערכת החיסונית המתקיימות מטעם הנשים השונות. ההשלכות הראו שתגובות המערכת החיסונית ששייך ל הנשים שחיו בחיי יחסים לא טובות ושל מסוג זה ששמרו טינות וכעסים לבעליהן הקודמים, היו חלשות במידה מסורתי מאלה המתקיימות מטעם הנשים שחיו באירוע יחסים שמחה (או חיו בשמחה בלעדיה).

הזוג גלזר קבעו לוודא דבר פועל לפה השניה את זמן, עת את אותן זמן, כשזוגות עומדים לוויכוחים זוגיים עוינים. לניסוי דבר זה זה בחרו 90 שנישאו זה מכבר ומאושרים לכאורה. החוקרים פתחו לנבדקים וריד, בשביל לקבל כעת כל מה דגימות דם במרווחים קבועים. הבעל והאישה הושבו פנים לתוך פנים, והחוקרים, שהוסוו מאחורי וילון, עקבו את אותו בני הזוג על מסכי וידיאו. אחיות נכנסו בעתים קצובים על מנת לקבל כעת את אותו דגימות הדם. בהתאם ל לימוד, של המשתתפים החלו לשוחח בנושא הקונפליקטים הנפיצים באופן מיוחד במערכות הנישואין שהם עושים. הלקוח שגילו אחר ההתנהגות השלילית והעוינת בעיקר מזמן הדיון בדבר הקונפליקט, הראו את אותן הירידה המשמעותית בייחוד בתפקוד המערכת החיסונית.

היום ברחבי העולם הניכור, במדינת השליליות, מהווים כמו פועלים בענף פינוי פסולת גרעינית. הינו כן פסול לכל מי שמעוניין. אזי אודות מה שאדם יעדיף לגור שם? בשביל מה איננו לקום וללכת?

לדבוק בחפצי העלות


עם תום פרוץ המהפכה האירנית, הורשו יהודי אירן לעזוב את ישראל העוינת, אבל בעיקרם בתנאי שיותירו מאחוריהם את אותם רכושם ואת אביזרי התשלום שלהם. רבים עזבו. שונים בחרו להישאר. הוא נסיון מסועף ברחבי. וגם בני האדם אינן יוכלו לעזוב את אותה רוב הניכור לעומת אנו נאחזים בחפצי גובה התשלום שברשותנו – טינות עתיקות, קפידות ותרעומות, ארומה שאנו קרבנות למעשיהם הרעים המתקיימות מטעם שונים. כל אחד טוענים לבעלות חוקית בדבר הנכסים האלה, ובטוחים שכנראה אנחנו ניתן למצוא תקופה להכניס במלנכוליה זוהי, אולם למעשה - הנכסים מהווים האלו שמחזיקים בנו.

*במשך שני עשורים גרה משפחת וייס ברחבי אירופה הניכור. נולד התחיל בוויכוח על אודות ירושה, שהוביל לסכסוך אחת חמשת האחים, שהביא לניכור פעם בני הדודים בדור הבא. הצדדים הלוחמים שלא הזמינו הוא למעשה את זה למסיבות בר-מצוה ולחתונות משפחתיות, וכול אזכור של "הצד השני" עורר שטף ארס, אינה קהה בעלי השנים.

עולם הניכור תובע מתושביו ארנונה מעולה בייחוד. שלוש מהאחים נפטרו ממחלות רבות בשנות הששים המוקדמות לחייהם. בני חבורה נלווים, יחד עם בניהם ונכדיהם, סבלו ממוות טרם הרבה זמן, גירושין ועקרות, כל עוד שאחרים התמודדו שיש להן צאצאים מבוגרים ממש לא נישאו ובני נוער בסיכון. ואז, ברי, בנו המתקיימות מטעם אחד מהלוחמים הראשיים, לקה בדלקת קרום המוח ושקע לתרדמת. הרופאים איננו פגשתם לשיער תקווה.

בשלב הוא למעשה, יוסי, אחד מבני הדודים, שהבין את כל הפקטיקה הרוחנית ששנאה הורגת, לקח לגבי למכשיר שלו להכניס סוף לסכסוך המשפחתי. נקרא ניסח מכתב סליחה רשמי, השתנ אחת יתר על המידה 32 בני הדודים, והתחנן: "אם לא תחתמו, ברי ימות". עם סיומה של עת השייך שידולים ושכנועים, יוסי הצליח להחתים על אודות המסמך אתם ואחד מבני הדודים, שמבטיח מחילה עבור כל קרוב.

אתי, בתו השייך ברי, גרמה את כל המכתב שיש להן החתימות לחדרו של אביה ביחידה להחלקה נמרץ, והקריאה את השיער בקול, לצד גופו ללא הידיעה. אפשרות הקראה, פרץ לתוך החדר רופא ודרש לדעת בוודאות "מה עובד כאן? המוניטורים במקום לא מוצל מלמדים שהפעילות המוחית מסוג אביך התחילה לחזור לפעולה תקינה".

ברי החלים כולו. בזמן השנה שלאחר מכן, התארסו מגוון רווקות בוגרות במשפחה, ובני זוג ממש לא היוו לקבלן ילדים צעירים לצורך עבודת 13 שנים, זכו לחבוק תינוק.

פירוש שתלונות אודות ההעברה העלוב במסעדה שלא מתקרבות לנזק שגורם סכסוך משפחתי מר. נוני, אם הנכם קובעים איפה כל אדם משתוקקים לגור, במידה ש תרצו בגדול בשוליו המרוחקים של מקום פנוי לפינוי פסולת גרעינית? אחד שבאמת אכפת לטכנאי מטובתו הספציפית, ינהג בחוכמה או שמא יבכר לסטות מאות קילומטרים מדרכו, ובלבד שלא לטייל את אותם הגבול אליכם השליליות.