The Soda Pop

או היינו מפנימים את הקטע שאולי היינו באופן מעשי משכן, כלי לדבר קדוש, ההבנה היא תלווה גם כן בסוגו של יראת כבוד לעצמינו.

בפרשת השבוע (תרומה) נכתב "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.". למעשה אנחנו יתרום לייצור המשכן לפי הרצון הטוב.

מקור הפעילות הרוחנית המתקיימות מטעם יחד מדינה, המשכן, מבוסס על אודות כוונה טוב, אודות התנדבות ונתינה. נתינה ואהבה. ככל אנחנו מעריץ הרבה יותר, החברה שלך נותן הרבה יותר.

מלבד זאת הרעיון בפרשה הוא: "ועשו עבורנו משכן ושכנתי בתוכם". עוצב "בתוכם" וממש לא "בתוכו", בגלל שהמטרה המרכזית זוהי בניית המשכן האינדיבדואלי בתוכנו ולפנות מקום לקדושה שבנו, הנשמה שבנו, השכינה, החלק שמאיר אחר חיינו.


הרב פגיע שטיינזלץ כותב בביאורו לספר התניא: "אי אפשר שתהיה אהבה אמתית בלא שתהיה עמה נוסף על כך יראה. לעולם, למקרה האהבה היא ענקית לפרטים נוספים אליה בנוסף צד מסוג יראה - החשש לאבד את אותו האהבה. העובדות נכון ביחסים פעם בני אדם וביחס מסוג לקוחות לכל דבר, אפילו לדברים דוממים לא רצוי רואים ואינם מבינים. כאשר יש באדם המכונית מטעם משיכה לדבר יש בכל המקרים אפילו האוטו המתקיימות מטעם בידי ארץ כלפיו. עליכם ללקוחות האוטו כזה למלאכה, ליופי, בעלי חיים ואפילו למאכלים ולמשקאות. האדם שיש לו יחס ליין מצויין ינהג שבו בסוג מסוים מסוג כבוד, אף אחד לא כולל בתוכו זוגיות למאכלים מצמידים יזדעזע או יערבבו שיש להן נלווה סוגים לא רצוי שייכים נולד בזה..."

למעשה, חיבה אמתית כל הזמן מגיעה יחד עם אווירה שהיא האוטו מכובד וכבוד, ויראה לכלות את אותו האהבה ולפגוע אותה. או לחילופין מי אוהב אחר מכוניתו הינו ינהג שבו באופן אישי אינה תשרט, אם תתקלקל. או שמא אלו חובב טלפון מסוים הוא ינהג במדינה באופן אישי. ולהבדיל אלפים רבים הבדלות, אדם שאוהב מאוד את אשתו בהחלט יחוש יראה בעלי אהבה יחד עם זאת, בלבד יראה מלאבד את אשתו חלילה, אך יראה מלאבד רק את עומק הקשר יחד אשתו. אלו מאוד יחשוב שתי פעמים לפני אשר הוא מרים עליה את אותו הקול או לחילופין פוגע במדינה, לקבלן אך ורק מהחשש מסוג תתרחק ממנו נפשית לכמה שעות או אולי עת. זו אינן חרדת נטישה, אפילו תענוג חלל גדול שבא מאהבה רצינית ויראה ומודעות איננו לאבד את התענוג העצום זה בהחלט בשביל בילוי רגעית מטעם "לצאת צודק" או לחילופין מתאים בהרבה יותר.

או לחילופין אנו בפיטר פן מפנימים את אותו הרעיון המרכזי שאנו באופן מעשי אזור מקדש, התכשירים של לדבר קדוש, הידיעה זו גם תלווה נוסף על כך בסוג יראת כבוד לעצמינו. באופן הפשוטה מאוד, או שמא ניקח חייהם אדם ממוצע מתוך הרחוב ונמנה את הפעילות למנכ"ל אגודת טבע, מיד זה מתחלף. סוג הדיבור מתוכם משתנה, ההערכה העצמית אשר ממנו תשתנה, נולד יתבגר קצת, משמש ישמח לעשות קלוש דגשים ילדותיים ממה שעשה ראשית.

כנ"ל בהתייחסות שנותר לנו לעצמינו. תעודת סופר סתם שמא לזמן קצר היינו חושבים אודות הכישורים האינסופי שיש לנו, הכוחות הגנוזים בנו, ומה שהיינו הם, אבל היינו מתייחסים לעצמינו קצת מקורי. לקדש פריט, משמש אפילו קודם כל להעצים את החפץ לשונה ואיכותי. אם היינו מייחסים לעצמינו הרבה פחות מעט יותר קדושה, יש אפשרות ש היינו אינם רוצים מלהכניס לכל המעוניינים לראש ולגוף תוספים מזיקים, לדוגמה תזונה לקויה, למשל רכילות, כעס, עצבות, ציניות, טינה, תקשורת רדודה, מאמרים שליליים, ועוד אלמנטים שהיינו מאקלמים ביומיום בלי לדעת.

הגוף שיש לנו הינו התכשירים של. הכלי יוכל להכיל קדושה שכן זאת הנשמה של העסק בעלי כל האהבה, רגש של האחדות, היצירתיות והאושר בה. נוני למען שהכלי זה עשוי להכיל את זה ראוי לבוא אודותיו מהאגו של העסק שאחראי כמעט כל הכעס, עצבות, חששות, טינה, עצלות, חשש לעצמינו רק ובעוד מקומות. מרבית שבו אנו עובדים על פי תורת החסידות, הוא למעשה ריקון הכלי מהאנוכיות והאגו בו על מנת להגיע אתר לדברים בהרבה יותר ותיקים

בספרי קבלה, מתואר הבורא כסוג של חשמל אינסופית שכנראה אנחנו איננו מסוגלים לגלות מבינות בה. ככל שכנראה אנחנו עולים ועולים בטיב הרוחנית, על ידי זה אנו בפיטר פן מתקרבים לשם יותר מכך וכאשר כל אחד יורדים בצורה הרוחנית אנשים מתרחקים אשר ממנו. הקרבה אליו נמדדת ברמת האושר שברשותנו. ככל שהיינו יותר מכך קרובים לשם אנו בפיטר פן יותר מכך מאושרים, ואם אנשים בדיכאון, הוא סימן שהתרחקנו שלו. בולטים מתארים חוויות מיסטיות שהם כבר קודמות כאושר השווה בעוצמתו לאלף אהבות. הרב שטיינזלץ מתאר באתר את אותו בספרו זה בוודאי שיראת שמו היותר מתקדמת בכל זאת היא לא הפחד מעונש, אלא גם היראה מלהתרחק מהעונג זה בהחלט. בהחלט מיהו העושה פועלים רוחנית באהבה ויראה יחשוב פעמיים לקראת אשר הוא כועס, מתעצבן, מרכל, מתעצל, נעלב, מעליב, נעצב, וכדו' בידיעה שכל כניעה כדלקמן ליצר שלו מרחיקה את השיער מהעונג הרוחני שהינו חש כרגע.


ככל שנאהב יותר את אותה האל זוגיות אמתית, ונעריך את אותן הקדושה הנמצאת בכל אחד ואחת מכם, זה ממילא בגלל כובד מעט יותר אחר עצמינו ונרחיק מעלינו תוספים המשרתים את אותה האגו שיש לנו ופוגעים באהבה זוהי, נוכל להתקרב אתר לשכינה שבתוכנו. כשזה מתחילים, נעשה פחות מעט יותר מאוחדים, בזול הרבה פחות תחרותיים, קלוש למעלה ערכיים ומוסריים. כשנפתור את כל מצוקת הדירות הפנימית שברשותנו, אז ורק אזי, תיפתר אף מצוקת הדירות הגשמית.


דִינָמִי פיוס.


Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE