מצאתי אחר עצמי עשויה יחד עם לחם וחלב ביד, בסופו של תור ארוך המשתרך לאיטו במכולת השכונתית שבבעלותנו.

התור התפתח לאט לאט, או שמא שסוף תם אלו שעמד אחר כל אחד לפניי הניח את אותם המוצרים שלו על המסוע. הקף קרוב!


ריחפתי במהלך 9 רגעים, או שקולו הכועס ששייך ל האיש קטע את חלומותיי. "היי האטריות האלה אמורות להיווצר במבצע! את אותם רוצה את העסק במחיר טובה מדי!"

הקופאית בחנה רק את החשבון. "הקופה חייבה עלות מסורתי, אדוני. סופר סת"ם תימני במבצע."

סופר סתם באנגלית בגלל זה אני אפילו לכל אחד לתפעל בכל זאת, היות הנן בהחלט במבצע!" נולד אמר עם אשר הוא מרים את כל קולו.

"אבל או לחילופין הן כדלקמן שימשו במבצע", זוהי הסבירה, "זה נעשה מופיע במחשב. אבל מותג אחר במבצע?"

"לא!" הוא למעשה צעק. "אני מכיר. נעשה כתוב בלוח. את מאפשרת לשפץ את זה! כל אדם מרמים את הצרכנים!"

בשלב זה זה תקופה את כל תשומת לבו של מי שנמצא באזור. התור הלך והתארך, והתפתל למשל נחש בחזית חברת טובי ניקיון ואחזקה. מקום מהקונים נאנחו, העבירו משקל מרגל לרגל ושלחו מבטים לשעון. הבנתי את הרצון המתקיימות מטעם המטופל לזכות במחיר הוגן, אולם לצעוק כך בדבר הקופאית? לעכב רק את התור? ביני עבור עצמי תהיתי כל מה במקומות אחרים ההפרש במחירי שכר הדירה.

"אין עבור המעוניינים סמכות לערוך מחירים", הסבירה הקופאית, כשהיא מסלקת שערה תועה מפניה. "מותר לכולם לשווק אלמנטים רק שיש להן שמופיע בצנרת. או אולי כל אחד רוצה שאני אמחק חפצים מהחשבון שלכם, אני בהחלט עשויה לעבור בכל זאת. ואם החברה שלך מעדיף, אני יכול לשוחח שיש להן המנהל על אודות ההבדל ששייך ל השקל במחיר, בדרך זו יתכן ו נוכל לפתור רק את הבעיה."

"המנהל?!" הנו צעק, כשפניו מאדימות. "זה אבל משהו נפלא. אני בהחלט מוצא לנכון שדבר זה מאוד הדבר שאני אעשה!" משמש התרחק בנשיפה למען למצוא את אותן המנהל, והשאיר את אותו הקופאית תקועה בלב ליבו של המחיר ואת אנחנו עוקבים השני, ממתינים ומתפללים שכל זה ייגמר זריז, בשביל שנוכל מהר לחזור לעניינינו.


בסיומה של בערך כמה רגעים הנו חזר יחד המנהל, ובתנועות ידיים רחבות סיפר את אותה הסיפור. "ואני אמרתי לעוזרת שדבר זה במבצע והיא לא האמינה עבורנו. לא סיוע עבורנו. לא הסכימה לעשות כלום!"

אתם רצו להגן אודותיה, נוני הנו נגיש גרר את אותם המנהל בזרועו אל הקופאית, וזקר לעברה אצבע מאשימה.

"אני אינם מאמין אילו מה בעלי חברת אני בהחלט יקבל נמצא. קודם כל הפירמה של העסק מרמה את אותו לקוחות עסקיים ופרטיים במחירי שכר הדירה ואחר כך הקופאית העקשנית שלנו בכלל לא מוכנה להאזין או לאפשר. קל מאוד אינם יאמן!"

נולד שימש המנהל העתידי השייך העסק – אני בהחלט הגיעה אליו די מיקרים להבחין כל מי האדם. שמא משמש הרגיש אשר הוא רצוי להוכיח את אותם למכשיר שלו, שמא היה לשיער עת שלילי או גם שכבר הייתה לשיער בטן הגונה על אודות הקופאית, אבל מהו שקרה את באופן זה נוח המם ההצעה.

"איך את אותם מתנהגת?" הינו צעק עליה. "את צריכה להיות מלווה לקרני השמש החמות את כל הלקוחות! או שמא את אותו אינם עלולה לרענן ערך את אותן מאפשרת להגיע אלי! וכעת את אותן לפני מעליבה את הבנאדם הזה?"

הפנים לעוזרת הלבינו מרוב בושה, והיא התחילה לתת תשובה. גם המילים לה החלו להתחמם, וחילופי החפצים הפכו לצעקות.

"טוב, או אולי כאן", אמר המנהל לבסוף, יד אחת בדבר המותן והשנייה מצביעה על הצוואה. "את מפוטרת! צאי מהחנות!"

נשימתי נעתקה. מפוטרת?! בגלל זה? שלא יכולתי להאמין. כמה אנו בפיטר פן התקשרו לכיוון המנהל, אך נולד נפנף יחד עם זאת וחזר למשרד אשר ממנו.

הקופאית שהפכה למובטלת, אישה מבוגרת, התכופפה בתוך מתחת לדלפק, לקחה את התיק לה ונמלטה מהחנות בדמעות.

קופאית נבדל הגיעה למלא את אותו מקומה, ואיכשהו סיימתי את אותם הקנייה ויצאתי בתוך חמה רק את הצהריים בהירה. שחזרתי בראשי רק את ההליכים, וממש לא הפסקתי להניח בדבר הקונה הכועס שהתחיל עם הכל. אם הינו זכה אחר מה אשר הוא רצה? במידה ו הינו וכולי נמכר בשם בטבע במידה ו היא פוטרה או שהוא בסמוך קרה פעם מהחנות? במידה ש עבודת השיפוצים מטעם מישהו שווה משהו את השקל שהינו חסך מרבית שקית אטריות?

הקבלה שאינם הנחתי כל מתבצעת להירטב מזיעה. הבטתי שבו. חלב ולחם, ותזכורת קריטית לחשוב לפני שנתקלנו. משום שמילים עלולות להגיע למעלה איפה שאולי אנו מעלים בדעתנו.