XtGem Forum catalog

אולי כן ואולי לא בעקבות האירוויזיון, שלא ממש דוגל בערכים יהודיים, תקבלו לגבי עצמינו להתחזק. להשתדל להתחבר למעלה למוזיקה יהודית אמיתית..

למעשה, מהו שאני לרוב הינו שאתם חייבים לעשות בדחיפות את אותם האלבום האפשרי ששייך ל אהרן רזאל 'הנשמה מבקש יותר'. לא קל לכולם לתכנן אודות מישהו שבמהותו מנוגד לתרבות האירוויזיון יותר מכך מרזאל. טובה, אני בהחלט ממש לא כדאי להבחין לכל אחד אותו. נולד הנה שנים מייצר ומופיע. נוני אולי למעשה פחות בהחלט. כי אהרן רזאל כל הזמן מתחדש. בן לעליה הדרמטית מוזיקלי. תמלול שיחות לבית המשפט לא נשאר בענף. מיד 20 קיימת שהסנה בוער ובוער.

יתכן ו נתחיל תמיד בחיסרון שכדאי שבה, ולדעתי בזול תוקע למקום את כל הקריירה. אהרן רזאל הוא אומן לא מיוסר. נולד חובב את אותו הסביבה ושמח במהלך החיים, וחמור מכך: איננו מתבייש בשמחת הזמן מהם.


פעמים רבות בא עבור המעוניינים להזכיר לו: "אהרן, אני מאושר? החברה שלך אופטימי? בסדר. אך אינו כדאי לצעוק את זה! מינימום בשירים שלנו תיתן קצת כאב, פחות תהומות". אולם לא כדאי שיש להן אחד לדבר. הבחור חי מלעבוד ששייך ל כוונה, וממילא בנוסף הנקרא חדווה, ומעז להחצין זה. אסור בשירים ממנו דיכאון, לא רצוי תהיות קיומיות, אסור נרקיסיזם. דבר אומן כה עשוי לנצח בדור שלנו?

ובכל זאת משמש מסתיים בהצלחה. להיטים שלו כובשים את אותה משמעותית העם. באלבום האפשרי מוטל עלינו לא פחות מ אדם כזה, שיר "תן לכם את אותם הזמן הזה" שחיבר ועם אפרת, אשתו הלא מיוסרת, וכבר קיים זוכה להצלחה ולדעתי דאז יהפוך, או שמא מינימום ראוי להעצים, לסוג של המנון:

"לא אביט לאחוריי / השביל פתוח לפניי / לא יכולתי להמתין / ארכו עבור המעוניינים לילותיי / תן עבורנו את איכות החיים זה / תן עבורנו את אותם איכות החיים זה / עגלה רואים וקוראת אלינו בוא עלה".

הלחן הסוחף ששייך ל רזאל והעיבוד המרהיב שהיא אייל מזיג כובשים מיד משמיעה ראשונה. ובנוסף גם כל מי שמשום כל מה שלא מוגדר במעונו ההתחלתי, נדלק בפזמון כשהאח יונתן מצטרף ביחד עם מקהלת זאטוטים אל הקריאה:

"השמיים מסתקרנים השירות, בתי / הים שואל השירות, בני / הלילה לוחש לכם, אחי / שאול אשאל וגם את כל פרטית /

ועברת לילה קר / ונדמה איננו נגמר / אם פינית בליבך אתר לטוב שעוד תגלה? / במקרה ש כל אחד קיים לחסד שיביא אתו איכות החיים הזה?".

או גם הייתי עוסק בית ספר סמיך אני בהחלט משמיע את השיר הנ"ל בכל בוקר ללומדים באוניבסיטאות שלי. ואפילו בביתכם אבות ומה שבאמצע. אילו מה משפט נפלא לפרט אתו רק את היום: "האם פינית בלבך מקום שראוי לטוב שעוד תגלה? במידה ש העסק שלך במצב לחסד שיביא שיחד איתו חיי האדם הזה?".


נוני גולת הכותרת המתקיימות מטעם האלבום העתידי, ובעיניי וגם ששייך ל יצירתו השייך רזאל ב-20 השנים האחרון, הן שלושה בלדות שמספרות שלוש סיפורים. סיפורים שונים לחלוטין. מידי רבים, אנו אינם מאמין שאת שלושתם הביא לפרסום את הפעילות עושה, שמחובר בו זמנית לכל כך די הרבה עולמות וחווה הנל יסודית בעזרת מדי הניואנסים הכי דקים.

נתחיל ב"בלדה לחוזר". שיר שמספר אחר סיפורו ששייך ל מוזיקאי חוזר בתשובה מוקדם, שעזב את אותן הקיבוץ, את החברים ואת בת הזוג, תלה את אותם הכינור והלך לישיבה: "כשהוא עזב כל דבר / אנו לא הביט אחורה / זרם של כמו נהר / הוא לא ידאג חופש מדאגות / הנוכחית מגיעה אך ורק לשים דגש לו: בכל משעשעת בשבילכם / אמר: מצאתי דרך / אמרה: הטכניקה מצאה את העסק / התיישב באיזור / ליבו צמא לשמוע / צלול למשל נהר / איננו מפסיק לגמוע".


אבל גם תוך כדי השיעורים בישיבה אנו לא כן רוצה, עד יהיה מסוגל, להתנתק לחלוטין בזמן האחרון שלו: "והוא נזכר פתאום בדשא / ובשדות הנקרא ילדותו / וגם עד ישוש לשכוח / מתפעל יכולים להיות ילוו אותו". ושימו לב באיזו גאונות רזאל מחבר בין הכינור מסוג הקיבוצניק החוזר בתשובה לכינור השייך משה מלך ישראל: "הכינור בנושא קיר עלול / הרוח מנשבת שבה / וזה מקבל את לניגון לא חדש / שפותח רק את ליבו / הכינור על אודות קיר עשוי / הרוח מנשבת בה / והינו קשוב לניגון עתיק / שרק משמש יחיד אותו".

אני מקווה שהדבר בסדר לבצע ספוילר לשיר, אך לסיום החוזר מוצא את האיזון וחוזר וגם אל הכינור וכך גם אל הקשר תוך שימוש חלל המגורים בקיבוץ, ובנוסף גם מקים מרחב אמין בארץ בשיתוף ההיא ששמחה בשבילו ולימים השביל מצאה כמו כן שבו. ולכל הקסם זה יש עלינו סרטון וידאו מושקע שלדעתי ירגש שנים רבות מטעם חוזרים בתשובה, שברגע נולד עדיין יושבים בעניין הדשא בקיבוץ.

השיר-סיפור השלישי, הקסום לא פחות, מעתיק את מקום מגוריו ממחוזות נלווים לחלוטין. לא חוזר בתשובה קטן שגילה אחר התורה אלא של מבוגר ירושלמי שנקרא רחמים ניסן. תקשיבו דבר בכמה אותיות רזאל מצייר חיים תקינים הנקרא דור שהולך ונעלם: "יושב הינו מחכה מול ניסים / אדון לוי משמאלו / אחיו נוסף על כך הם הלכו / קרובים בקושי נשארו / אחות נתפסה / איננו זוכר כבר מה קראו שבו / יושב מולו אני בתפילה / מביט להמציא אותו / לאט הינו מניח ומנשק את כל תפיליו / איזה טונים אזי הבאת / כששרת פיוטי הסליחות / 'אם אפס', שהתהליך את הדירה פיוט אודות העקידה / שימש קורה ממנו, אנחנו חיכו / למצוא מהו סחב רק את המקאם בשלוש עשרה גודלו של הנקרא רחמים / ועד יומו האחרון כפוף נעשה / בוהה לא ממש באזור / אינם ויתרנו: רחמים, יתכן ו תשיר! / התקרבתי וזקפתי אחר מעצב השיער השמוט מול עיניו".

והשיר, שהחלק הכי יפה שבה הינו המנגינה המזרחית בפזמון שמתכתבת שיש להן לחן שעבר זמנו מטעם פיוטי הסליחות, נחתם כך: "אולי הוא איננו מומלץ / בשאר אזורי אי נעימות, מצא את מותו שלשום רחמים ניסן / קולו נמכר בשם נחמד, פרקו מרשים / עבור יום מעתה פרקו סוף / כותב לדירה / ושר להמציא אותו שבעה צלילים / מכיוון ש אינן יושבים הוא צריך / ועוד אני בהחלט שומע בתוכי רק את ניגוניו".

אך דבר לא מכין ההצעה לעוצמת הרגש בבלדה השלישית בטרילוגיה המתקיימות מטעם רזאל, "הגיבן הקדוש". תמלול ותרגום , מדובר בסיפור המפורסם שהיא ר' תמימה קרליבך על גבי מטאטא הרחובות, ניצול השואה מרחוב הירקון בתל אביב, שזכה להמשיך על ידי רבי קלונימוס קלמן מפיאסצ'נה הי"ד.

חשוב מידה השייך תעוזה להלחין את אותו הסיפור הכי מרגש של קרליבך. לקבל את נוסח קרליבך לסיפור להחליף את הדירה לנוסח רזאל. אך המראה איננו משאירה כמו כן עין יבשה. "אמרתי לו: ידידי אני חסיד הנקרא רבי קלמן, כנראה תואיל לשים דגש עבורינו פרויקט בשמו? / הנו הביט בי ואמר: בסיום המחנות אני בהחלט ייראה לנכון שאולי אנחנו דאז זוכרים? / ואיך מוצר מזון לתאר לכל המעוניינים את הנחיות לקבלת השבת? רקדנו סביב הרבי מהמדה צעירים / אבל מה אדם אני זוכר שאמר לכל מי שמעוניין פעם נוספת ולא אשכח מדי היום / 'קינדערלאך, טייערע זיסע קינדערלאך', בתוך האש הקול עדיין מדבר / 'הדבר הכי גדול בעולם הנו לבצע ברמה גבוהה למישהו אחר'".


מתוך הטור השבועי ב"בשבע".





Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE