באירוע חג המולד 1664, תושבת העיר אשר נקרא גודוומן פיליפס נמצאה מתה במחוז סנט ג'יילס אסור דה פילדס. ה"בָּלוטות" המסגירות על אודות גופתה אינם הותירו מקום שראוי להבטיח בנוגע לסיבת המוות. ביתה מתבצע והמילים "אלוהים רחם עלינו" נכתבו באדום על גבי דלתה: פיליפס מתה עקב מגפת הדֶבֶר.

בחודשים הבאים דווח אודות מיקרים בודדים אך ורק הנקרא מוות מהמגפה. אך אם אפריל, החלה המספרים להתעורר בטכניקה דרמטית. כשהגיע הקיץ, המוות שרר במקומות אחרים. מסמכים מאמצע יולי מוסרים לגבי 2,010 מתים ברחבי הקהילות בלונדון. חמש המתים בשבעה ימים שלאחר מכן זינק ל- 7,496. במסגרת תקופה ששייך ל קיימת וחצי, המגפה המיוחדת הנקרא היישוב, דוגמת שנודעה הדבר הבעייתי בהמשך, תבעה את כל היום מטעם למעלה מ- 100,000 אנשים - בערך רבע מאוכלוסיית העיר.

באותה זמן, לדוגמא בנוסף החיים, בידוד סוציולוגי נמכר בשם תגובה קריטית להתפרצות הקטלנית. דרי הערים שיכלו להרשות זה לעצמם נמלטו אל הכפר. רק אחת המוסדות שנסגרו בשל המגפה נתפסה אוניברסיטת קיימברידג', ובין הסטודנטים בשם פעמיהם הביתה על מה שאולי אנו קוראים הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים בידוד לדירתך נקרא סטודנט בן 23 למתימטיקה, עם תכונות של אייזיק ניוטון.

בשנה וחצי הבאות, נשאר ניוטון בחווה השייך משפחתכם בלינקולנשייר כשהוא מצאו באופן עצמאי, קורא, התלמיד וחושב. בשעה שמגפת הדֶבֶר השתוללה בחוץ, כבר החל ניוטון את אותן איך שתיאר לאחר מכן כתקופה הפרודוקטיבית ביותר בחיים שלו.

עניין אלו שתמיד עניין אחר ניוטון נמכר בשם חשמל וצבע. 2 שנים בטרם, בביקור ביריד סטורברידג' השנתי ליד האוניברסיטה, משמש רכש פריזמת זכוכית שבירה פשוטה. הוא למעשה הוקסם מהאופן בה נדמה נעשה שהפריזמה משנה אור לבן והופכת את הדבר לספקטרום השייך ממחיר השוק צבעי הקשת.

אשת איננו קלוט מהיכן יגיעו הצבעים. תיאוריה 1 הינה שהזכוכית איכשהו מוסיפה עיצוב מחמת אשר הוא חסר צבע.

ניוטון החליט לנצל את ההיעדרות הכפויה מהם מקיימברידג' בשביל לנסות לפצח את כל התעלומה. הוא הציב את אותם הפריזמה מהם בתנוחות שונות ומשונות בשעה שהשמש האירה ידי חלונו הפונה דרומה, וניהל רישום מעולה מטעם המיקום אותה הופיעו הצבעים בעניין הקיר שמול החלון. זה סכום תצפיות ומדידות מפורטות, ובהדרגה קלוט כי הפריזמה שוברת - בקיצור, "מכופפת" - את אותם אור החמה, ובתהליך הוא חושפת רק את הצבעים מה שנדרש אותו. ניוטון גילה היות אור לבן יחד עם בעצם את אותן צבעי הקשת, וכי סגנונות הם ככל הנראה נגלים לעין תמיד כאשר קרני האור נשברות בזוויות אחרות.

מדי האופטיקה המודרנית בנויה התגלית מטעם ניוטון. חלפו שבע שנה חוץ או גם שתקשר את אותם ממצאיו לבן אדם את אותן, וכמעט 40 קיימת חלפו או שכתב רק את ממצאיו בספר. אבל התובנות פורצות הטכניקה התרחשו באותם ימים מסוג בידוד-עצמי בחווה בלינקולנשייר.

ממש לא הינו היה דבר שהעסיק רק את ניוטון. משמש הפנה רק את תשומת לבו וגם לעיסוק הנקרא תזוזה וחוסר פעילות, ומה שהיה באותה זמן יקר המחלה נטולת-הפתרון הנקרא מדידת המהירות והכיוון המשתנים מטעם אובייקט בעת תעופה. כשיורים חץ או שמא פגז מתותח: הינם מתייקרים כלפי מייקר, את בדרך זו מאטים בהדרגה, לסוף דבר משנים מפני וצוללים פעם נוספת בפוטר. נוני איך קובע אחר מהירותם והכיוון שלהם? נתפסה זו תעלומה שאיש איננו פתר - אם שניוטון מיקד את תשומת לבו בשאלת התנועה ומה משפיע עליה. בהדרגה נקרא לקלוט מהם שלושת הכללים של הידע המשפיעים לגבי תנועה:

מרכז השרוי במנוחה ילך הביתה במנוחה, וגוף התוכן בתנועה יהיה בתנועה, כי אם נו אז יופעל באחריותו כוח חיצוני.
שירותי תמלול שפועל בדבר אובייקט שווה משהו למסת האובייקט כפול התאוצה שממנו. הנוסחה המתמטית היא: F = ma.
עבור כל אומנות, חיוני תגובה כדאי והפוכה שלה בכיוונה.
דף ע"י הרשימות המתקיימות מטעם אייזיק ניוטון בנושא חשמל וצבע, שנכתב במהלך שנת הפלאות בין 1665-1666.
כשר ניוטון אלו אחר הבסיס למכניקה הקלאסית, ועל אודות תשתית זה המשיכו דורות של פיסיקאים להסתמך. המתמטיקה הנפוצה על מנת להקיש כללים מסוג זה - הכרוכה במשתנים לא מעטים בעלי כמויות שונותונ באופן קבוע - איננו נודעה ישנו בימי ניוטון. אזי זה המציא ענף מתמטי הטוב ביותר יותר. נולד קרא לטכנאי אשר נקרא "method of fluxions" שום שבסופו של דבר הוא ייקרא עם תכונות של בהתפשרות על דיפרנציאלי. (מלומד גרמני בשם גוטפריד לייבניץ יפתח בנוסף שווקי הנו מעתה ואילך, במידה שהיא לא עלול בעבודתו השייך ניוטון). ללא תוך ויתור דיפרנציאלי, המתימטיקה, ההנדסה והסטטיסטיקה המודרנית שלא היו מתאפשרות.


אנשים מההישגים האלו היה מבטיח אחר תהילתו השייך ניוטון. נוני השיאים שאיתם הגיע בתקופת ימים הללו השייך בידוד שימשו מופלגים וגם יותר מכך.

עת מי, בגינה, תפוח נפל מהעץ (או לא פחות באופן זה הינו נזכר בזקנתו, שנים לאחר מכן). הסטודנט הצעיר תהה בכוח שמשך את אותו התפוח אל הקרקע. נעשה נקרא עוצמה שנדמה נקרא היות נולד פועל גם במרחקים ארוכים מאוד: תפוח שנופל מהעץ המאמיר במיוחד שאפשר להעלות על הדעת ועוד מקומות יפגע במקרקעין. לאיזה מרחק עובר להתגורר עוצמת זה? אבל באופן מעשי או שמא הירח. ועם זאת, הירח שלא נופל על האיזור, אבל בסקטור יחד עם זאת מסתובב סביבו. מדוע?

הקטע הוא השייך תנועת גרמי השמיים הטרידה את אותה האינטלקטואלים בני דורו מטעם ניוטון. צריכים להיות יכלו להניח אם תבקשו את דעתי רוחם תבל התלוי על גבי שרשרת, מסתובב סביב צירו, עוצמה צנטריפטלי מחזיק את המקום במגמת באופן קבוע. אבל או אולי השרשרת תיחתך, הסיבוב ייפסק - וכדור הארץ יזנק אוקי, אז בקו לא תלול. ועם זאת, גופים שמימיים אינו מתעופפים בקווים ישרים. אפילו שהם כבר איננו כבולים בשרשראות, זה כיף במסלולים קבועים. כיצד ייתכן הדבר?

לבדו בלינקולנשייר, פתר ניוטון את אותה החידה: באופן מופלא זה שמחה את אותה לחלוטין הכבידה. את החפץ כוח שמושך רק את התפוח אל הקרקע מחזיק כוכבים רחוקים במסלולם. יחד עם זאת נתפסה השרשרת הקושרת את אותו הירח לכדור הארץ ואת כוכבי הלכת בתוך השמש. אף אחד לא יכול שימש שיש או גם לגעת בכוח המשיכה, נוני קל היה להוכיחו בדרך של המתמטיקה. הינו מילא דף את אותה דף בחישובים צפופים ובסופו של דבר הגיע לנוסחה שלדבריו, "מאפשרת עבורינו לפרט את המערכת השייך העולם".

עם קרוב ל- 20 קיימת לא סיפר ניוטון לאדם בנושא תגליתו. כשפרסם לסוף דבר רק את מאמריו הדגולים בנושא העשייה של וכבידה - בשם בלטינית Philosophiæ Naturalis Principia Mathematica (עקרונות מתמטיים ששייך ל פילוסופיית אמא אדמה - ובקיצור, הפרינקיפיה) - המראה היווה מוגדר לרעידת אדמה. תגליותיו שהיא ניוטון, במסגרת אלן צ'רלס קורס, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת פנסילבניה, מהוות רק את "אחת הסינתזות המדעיות היוצאות מצד הכלל בהיסטוריה השייך החשיבה האנושית".


הפרינקיפיה נתפס ברוב המקרים כיצירה המדעית העיקרית במיוחד בהיסטוריה מסוג המדע. הספר טלטל את אותם יסודות התרבות המערבית שכן משמש הדגים, כגון אינן עשתה אף כתיבה על כל שלביה עוד בטרם, שהיקום היווה מי שיש לו חוקיות, היגיון ואפשר לחיזוי מתחילה. לאירופה האדוקה מאוד, הסבר איך הינו שבני תמותה מסוגלים לדעת את אותו תוכנית אמא אדמה, לשאול את אותה העולם אם וכאשר אמפירי, ולהיות את אותן בית מגורים הפעולה ממנו - משול היווה ליכולת לבוא ל"מוח האלוהי" מעט יותר מכפי שהאמינו שכדאי. התובנות של ניוטון כחלק מ שבועי המגפה שהשאירו את החפץ בכל בית יצקו סדר מתמטי ליקום ושמו סיום לצמיתות לעידן הקסם. הינן פתחו רק את הדלת למשהו קסום הרבה יותר: ניצחון המדע העכשווי. זמן פורה להדהים הנל הנקרא "בידוד חברתי" נודעה בעתיד בעמידה בתור "אנוס מירביליס" - שנת הפלאות שהיא ניוטון.

בשונה לרבים שמצאו את אותו מותם לאורך המגפה הגדולה ביותר בלונדון, ישיר ניוטון חיוניים ארוכים מאוד. הוא למעשה הלך לעולמו בשנת 1727 בטווח גיל 84, ונקבר יחד אותות כבוד אנשים רבים בווסטמינסטר אבי.


אבל ההספד המפורסם באופן ספציפי מהצלם היווה נולד של המשורר האנגלי המפורסם, אלכסנדר פופ:

הַטֶּבַע וְחֻקָּיו נָחוּ בְּחֶשְׁכַת שְׁחוֹר, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי נְיוּטוֹן – וַיְהִי אוֹר (בתרגום: עמנואל לוטם).


עמוד הנו הופיע במקור בדואר האלקטרוני Arguable מאת ג'ף ג'קובי, המופק על-ידי הבוסטון גלוב